בעצת האומנת הלכה דבורה הקטנה לישון שנת יופי מוקדמת, והקיצה רק
.בצהרי יום המחרת. היא מיהרה אל הראי שעל השידה, ואכן הזדהר בו יופיה
עלצה, וגמרה בדעתה להפוך לעלמה היפה מכולן. על כן גמעה תה בבונג
וחזרה לנום. היא לא קמה עד אשר החלו עלומיה, ובראי התגלה לה מופת
של יפעה נשית, דקה ושופעת חליפות לפי המידות הנסתרות, שאין לאומדן
ואין נכונות מהן, מפכה בין עדינות ובין עוז בתנודה גלית סודית ומאוזנת
-לשלמות, וכאילו היה כל תו בגופה משורטט ביד אמן שלא נודע כדוגמתו. בין
רגע פגה התפעמותה מהבבואה, ותחתיה אחז בדבורה ההיכר כי כל דקה של
ערות עולה לה בהתייפותה. חשה ליטול את כל כדורי השינה והניחה ראשה
.על הכר לצמיתות