המשורר
הנידונים עמדו בתור לקרדום וראשיהם עטופים בשקי יוטה שחומים. ריחם
העז של הבד וזיעתם שימש בערבוביה. קרוב לפרקי ידיהם חבל גס הודק
עד התק הדם מכפיהם. מהקהל השקיף משורר, ובפנקסו דימ ה את ימיו
.לנידונים, ואת לילותיו ללהב הקרדום