.רוב הגידולים קמלים באדמת כפרנו המרוחק ושום עץ פרי לא מכה בה שורש
אוהב אותה רק זן שוטה של תמכא, כעין עולש מר מן המר, דחוי, שבכל מקום
אחר ניכשוהו ולא זכרוהו עוד. איתרע מזלנו להיוולד כאן והתמכא הינו פת
לחמנו, וערב הוא לחיכנו. מדי כמה שנים, כאשר היבול טעים במיוחד, נוסע
מי מבני הכפר עד העיר ומנסה לסחור בו, כפי שסוחרים אנו באריגים מעשי
.ידי אורגינו. תמיד נכשל הניסיון, ומעת לעת עודו חוזר ונשנה